על מנת לפתוח תאגידים יש צורך להגיש בקשה ולמלא טפסי רישום תואמים לרשם התאגידים והשותפויות (רשם העמותות או רשם ההקדשות). לבקשה יש לצרף את המסמכים הרלונטיים.

חשיבות רבה יש בבחירת שם נכון לתאגיד, ניסוח תקנון התואם לצרכי הארגון ומוסדותיו ובחירת מטרות שיש בהן כדי להועיל בעתיד בבקשת הכרה כמוסד ציבורי לצורך תרומות לפי סעיף 46 א לפקודת מס הכנסה.

פקודת מס הכנסה בסעיף 46א מאפשרת זיכוי ממס שנתי לכל אדם או תאגיד התורם כספים למוסד ציבורי המוכר לצורך כך. אין זה מספיק כי המוסד עונה להגדרת סעיף 9 לפקודה כמוסד ציבורי, אלא עליו לעבור מסלול מיוחד בכדי לקבל את ההכרה לזיכוי מס.

כל מוסד המבקש הכרה נדרש למלא טופס בקשה ואליו לצרף רשימה סגורה של מסמכים, דוחות ואישורים. קיימת חשיבות קריטית למילוי נכון של הבקשה והגדרת המטרות לשמן מבקש הגוף את ההכרה, ורצוי כי לארגון תהיה פעילות כספית קודם להגשת בקשת ההכרה.

בקשות רבות נפסלות בגלל מלל וכתיבה לא מקצועיים!!

מרבית הארגונים מנהלים את כספי הארגון ואת תקציבו באופן חובבני למדיי וגורמים נזק אדיר לפעילותו ולמצב תזרים המזומנים שלו. לרוב נעזרים הארגונים בהנהלת חשבונות מסורתית וישנה שלרוב אינה מספקת לצרכי הארגון ולצרכי זמינות המידע הכספי שלו.

כלי ניהולי ממדרגה ראשונה בחשיבותו הוא תקציב. התקציב מאפשר לתכנן ולכלכל את צעדי הארגון בצורה אחראית, מדודה ומושכלת.

כלי נוסף הוא דוח תזרים מזומנים המשלים את ניהול התקציב והוא הבקרה על "החמצן" של הארגון. לא פעם ארגונים עם עודפים חשבונאיים נקלעו למשבר תזרימי שסגר את פעילותן!!

אנחנו נקים וננהל עבורכם מחלקת כספים קטנה, יעילה ומקצועית כדי שהגוף יתפנה לניהול המקצועי של הארגון ולפיתוחו.

תקציב גרעוני עלול להוביל לביקורת עומק של רשם העמותות ואף להוביל את הארגון לתוכנית הבראה.

החלטת ממשלה שהתקבלה לפני כ-15 שנים קבעה כי לא יינתנו תמיכות  או תקציבים למוסדות ציבור על ידי המשרדים מבלי שיהא לגוף הציבורי אישור על ניהול תקין מרשם העמותות (כיום רשם התאגידים והשותפויות)

מלכ"ר החפץ בתמיכה או בתקציב מהמדינה נדרשת להמציא את האישור או מיחידת רשם העמותות כאשר מדובר בעמותה, מרשם ההקדשות כאשר מדובר בהקדש ובחברה לתועלת הציבור (חל"צ).

חלק ניכר מהכנסותיו של כל ארגון מגיע מתרומות של יחידים או ארגונים עסקיים. בשנים האחרונות חלה ירידה מתמדת בגובה הסכומים המועברים לעמותות וחברות לתועלת הציבור, וארגונים רבים מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה, צמצום פעילויות חשובות, פיטורי עובדים, סגירת סניפים או אף סגירת הארגון או הקפאתו.

דרך יעילה וחלופית לקבלת כספים הינה תמיכה ממשלתית או תמיכה מקרנות שונות בארץ ובחו"ל. לשם כך נדרש הארגון להגיש בקשה ולצרף אליה מסמכים, מצגות ועוד.

לרוב הארגונים אינם מודעים ליכולתם לקבל תמיכה ולעיתים מזומנות הם אף אינם יודעים על קיומן של קרנות נוספות היכולות לסייע להם.

משרדנו מתמחה באיתור ייעודי של תמיכות ממשלתיות וקרנות שונות

הכנה לביקרת רשם העמותות ומשרדי ממשלה

בקורת רשם העמותות

רשם העמותות עורך מידי מספר שנים בקורת עומק לעמותה. בביקורת נבדקים ניהול העמותה, יעילותה והשימוש בכספיה, התאמת הפעילות למטרות, עמידה בדרישות חוק שונות ובכללי המנהל התקין ועוד.

בכדי לעמוד בכל ההוראות והחוקים חייב כל ארגון בליווי של אנשי מקצוע המתמחים במגזר השלישי וזאת כדי להכין את הגוף לקראת ביקורת כזו. כישלון הארגון בביקורת עלול לשלול את ניהולה התקין, לעקב תקציבים ממשרדי ממשלה ומגופים אחרים ובמקרים קיצוניים אף להביא לפירוקה.

על כן ישנה חשיבות גדולה להערכות מוקדמת לביקורת העומק ולהסדרת מנגנוני בקרה ותיקון ליקויים. במשרדנו ידע וניסיון רב בביקורות עומק.

סעיף 19 (ב) לחוק העמותות קובע כי:

האסיפה הכללית רשאית להחליט כי במקום ועדת ביקורת ימונה רואה חשבון או גוף שאושר לעניין זה בידי הרשם (להלן-"הגוף המבקר")

סעיף 30 בחוק העמותות התש"ם-1980, קובע כי הגוף המבקר יבדוק את הנושאים הבאים:

• לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, לרבות התאמת פעולות העמותה למטרותיה;
• לבדוק את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון;
• לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד;
• להציע לוועד דרכים לתיקון ליקויים בניהול העמותה;
• לבדוק את ענייניה הכספיים של העמותה, את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי השכר בה, לרבות ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה;
• לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילותה של העמותה;
• להביא לפני הוועד והאסיפה הכללית את מסקנותיה לאור בדיקה כאמור בסעיף זה.

כללי המנהל התקין כפי שפורסמו על ידי רשם העמותות בחודש נובמבר 2013 קובעים בעניין מסגרת והיקף בדיקותיו של הגוף המבקר כדלקמן:

לצורך יישום תפקידיה: וועדת הביקורת תבצע בדיקה כללית מידי שנה כמפורט לעיל, וכן תבצע מעקב אחר יישום המלצות שנתנה בעבר. בשים לב להיקף פעילות העמותה, ועדת הביקורת תתמקד מידי שנה בנושא או במספר נושאים מתוך הנושאים הנ"ל, ותבצע במסגרתם בדיקה מעמיקה יותר מהרגיל.